הגעתם להחלטה גורלית – לפרק את קשר הנישואין. אין ספק שהחלטה כזו דורשת אומץ רב והבנה כי עומדת לפניכם תקופה לא פשוטה, שכוללת קושי רגשי ולעיתים גם הליכים משפטיים לא קלים בחלק מהמקרים. המידע שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

​במסגרת הליך גירושין, בני הזוג יצטרכו להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף שבני הזוג צברו במהלך חיי הנישואין, להסדיר את  סוגיית הסדרי השהות של הילדים. קרי, חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל הורה. ההורים יכולים להסכים  על קיומה של משמורת משותפת. בהתאמה, בעת גירושין, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שגם נושא מזונות הילדים עליהם להסדיר. 

ערכאות השיפוט

בתחום הגירושין, ישנן שתי ערכאות שיפוט. הערכאה האחת, היא בית הדין הרבני אשר מוסמך לעסוק באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין וכפועל יוצא – תביעה לגירושין תוגש אך ורק לבית הדין הרבני. במקביל, לבית הדין הרבני יש גם סמכות לעסוק בתביעות הנלוות לענייני נישואין וגירושין. באשר למזונות, סמכותו מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה.

סייג-  לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג וכן בתביעות למשמורת ילדים. עם זאת, בית דין רבני עשוי "לקנות" סמכות לעסוק בתביעות אלו, במקרים בהם ישנה הסכמה בין בני הזוג, אזי בני הזוג יכולים לנהל תביעת הסדרי שהות בבית הדין הרבני.  כאשר מוגשת תביעה להסדרי שהות לבית המשפט למשפחה ותביעה זו מוקדמת לתביעה שמוגשת לבית הדין הרבני, הרי שהסמכות ניתנת לבית המשפט לענייני משפחה, מכוח כלל כיבוד הערכאות.

ערכאת השיפוט השנייה בתחום דיני המשפחה.  לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל סכסוך משפטי בין בני משפחה. לעניין "בן משפחה" יחשבו– הורים וילדים, אח ואחות, הורים וילדים מאמצים ומאומצים ואף סבים וסבתות וכן בני זוג נשואים לרבות ידועים בציבור. בנוסף, בסמכותו לעסוק במגוון תחומים הנוגעים לדיני המשפחה, כגון – ענייני ירושות וצוואות, פונדקאות, אימוץ ילדים, הסכמים בתחום דיני המשפחה ועוד

​באשר לשאר בני הדתות,  קיימים בארץ בתי דין דתיים הנוגעים לבני הדת המוסלמית, הנוצרית וגם הדרוזית. המשמעות היא כי הדין הדתי חל על כל אזרחי ישראל, בין אם הם יהודים ובין אם הם בני דתות אחרות

מרגע שהוגש כתב התביעה לגירושין, הצד השני רשאי להשיב לתביעת הגירושין ולאחר מכן – ייקבע מועד לדיון בתביעת הגירושין בפני בית הדין/ביהמ"ש.

הליך גירושין לא מחייב ניהול ארוך ומסורבל, בני זוג יכולים להתגרש בצורה קלה וקצרה, על ידי עריכת הסכם גירושין בהסכמה. הסכם זה יכול להתייחס למכלול נושאי הגירושין כפי שתיארנו בקצרה לעיל לרבות משמורת, הסדרי ראייה ומזונות הילדים הקטינים. במידה ובין בני הזוג יש הסכמה על הגירושין, עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני.

תביעה לאישור הסכם גירושין, מצריכה תשלום אגרה שעומד על סך 274 ₪. עם הגשת התביעה לאישור הסכם גירושין, בני הזוג יזומנו לדיון בפני בית הדין הרבני. בתביעות מוסכמות לגירושין, בית הדין לא נוהג להערים קשיים ובהיעדר נסיבות מיוחדות, הוא יורה על סידור גט. נעיר כי הסכם גירושין ובקשה לאישור הסכם גירושין קלים ונוחים בהרבה, מאשר תביעת גירושין המתנהלת ומתבררת לגופה.