הגעתם להחלטה גורלית – לפרק את קשר הנישואין. אין ספק שהחלטה כזו דורשת אומץ רב והבנה כי עומדת לפניכם תקופה לא פשוטה, שכוללת קושי רגשי ולעיתים גם הליכים משפטיים לא קלים בחלק מהמקרים. המידע שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך, כדאי לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ

​המונח "הליך גירושין", מרכז בתוכו מספר הליכים שבני זוג צריכים לקיים, על מנת שיחשבו  כגרושים. לא מדובר בהליכים מבחירה, אלא בהליכים שמחובת בני הזוג לקיים, או להסכים על תוצאתם. כדי שבני זוג יוכלו להתגרש מבחינה משפטית, עליהם לעשות כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני במדינת ישראל שכן, ענייני גירושין ונישואין נתונים לשיפוט הבלעדי של בתי הדין הרבניים. כך קובע חוק הנקרא "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). במסגרת תביעת הגירושין, בית הדין יבחן האם הוכחה עילת גירושין, מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי ובמידה ואכן הוכחה עילת גירושין, יורה בית הדין על סידור גט.

במסגרת הליך גירושין, בני הזוג יצטרכו להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף שלהם. בהתאם להוראות הדין – רכוש משותף שבני הזוג צברו במהלך חיי הנישואין, יחולק ביניהם באופן שווה, למעט חריגים מסוימים, יתרה מכך, בעת גירושין, בני זוג צריכים להסדיר את אחד הנושאים החשובים ביותר – סוגיית משמורת הילדים. קרי, מי מהם ישמש בתור משמורן בלעדי– ההורה אשר יהיה אחראי באופן שוטף לגידול הילדים ובהתאמה כיצד יקוימו הסדרי הראיה שמהם ייהנה ההורה השני, שאינו הורה משמורן. ההורים יכולים להסכים  על קיומה של משמורת משותפת. בהתאמה, בעת גירושין, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שגם נושא מזונות הילדים עליהם להסדיר. 

ערכאות השיפוט

בתחום הגירושין, ישנן שתי ערכאות שיפוט. הערכאה האחת, היא בית הדין הרבני אשר מוסמך לעסוק באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין וכפועל יוצא – תביעה לגירושין תוגש אך ורק לבית הדין הרבני. במקביל, לבית הדין הרבני יש גם סמכות לעסוק בתביעות הנלוות לענייני נישואין וגירושין, כמו למשל – תביעה לשלום בית, תביעת כתובה ועוד. לבית הדין הרבני, יש סמכות גם לעסוק בתביעה למזונות ילדים ואישה. באשר למזונות, סמכותו מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה.

סייג-  לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בתביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג וכן בתביעות למשמורת ילדים. עם זאת, בית דין רבני עשוי "לקנות" סמכות לעסוק בתביעות אלו, במקרים בהם ישנה הסכמה בין בני הזוג, אזי בני הזוג יכולים לנהל תביעת משמורת בבית הדין הרבני. אפשרות שניה, היא כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, הכורכת עמה את ענייני משמורת הילדים. במקרה כזה, מי שמגיש ראשון את תביעת הגירושין "הכרוכה", מקנה לבית הדין הרבני את הסמכות לעסוק בנושאים שבאופן רגיל אין בסמכותו לעסוק בהם. לאור האמור, תביעות כרוכות לבית הדין, יוצרות את "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. כאשר מוגשת תביעה למשמורת ילדים לבית המשפט למשפחה ותביעה זו מוקדמת לתביעה שמוגשת לבית הדין הרבני, הרי שהסמכות ניתנת לבית המשפט לענייני משפחה, מכוח כלל כיבוד הערכאות.

ערכאת השיפוט השנייה בתחום דיני המשפחה היא בית המשפט לענייני משפחה שהוקם בשנת 1995 על מנת לתת מענה לתיקי משפחה וליצור ערכאה משפטית ייעודית לתחום דיני המשפחה. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל סכסוך משפטי בין בני משפחה. לעניין "בן משפחה" יחשבו– הורים וילדים, אח ואחות, הורים וילדים מאמצים ומאומצים ואף סבים וסבתות וכן בני זוג נשואים לרבות ידועים בציבור. בנוסף, בסמכותו לעסוק במגוון תחומים הנוגעים לדיני המשפחה, כגון – ענייני ירושות וצוואות, פונדקאות, אימוץ ילדים, הסכמים בתחום דיני המשפחה ועוד

​באשר לשאר בני הדתות האחרות במדינת ישראל,  קיימים בארץ בתי דין דתיים הנוגעים לבני הדת המוסלמית, הנוצרית וגם הדרוזית. המשמעות היא כי הדין הדתי חל על כל אזרחי ישראל, בין אם הם יהודים ובין אם הם בני דתות אחרות

בית הדין הרבני

כאמור, גירושין בבית הדין הרבני נפתחים עם הגשת תביעת הגירושין – תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מגיש הבקשה  לגירושין צריך להגיש כתב תביעה הכולל את הפירוט העובדתי הרלוונטי לגירושין ולהוכיח כי עומדת לו עילת גירושין, מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – עברי. לדוגמא – עילת הבגידה, מקרה שבו אישה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, בעת שהיא נשואה. עילת גירושין נוספת היא עילת מעשה כיעור- התנהגות לא ראויה מצד האישה, שאינה נחשבת "בגידה" כמשמעותה לעיל. עילת גירושין מוכרת אחרת לפי הדין היהודי – דתי, היא עילת הפגם הגופני. כלומר, מקרה בו לאחד מבני הזוג ישנו פגם שלא היה מוכר או ידוע לפני הנישואין, ואשר מהווה הפרעה ו/או מניעה מבני הזוג לקיים יחסי אישות. קיימות עילות גירושין נוספות כגון– עילת מורדת, עוברת על דת יהודית, אי קיום יחסי אישות ועוד

מרגע שהוגש כתב התביעה לגירושין, הצד השני רשאי להשיב לתביעת הגירושין ולאחר מכן – ייקבע מועד לדיון בתביעת הגירושין בפני בית הדין הרבני. תביעות גירושין נדונות בפני שלושה דיינים בבית הדין הרבני. בשלב הראשון, ינסו הדיינים להביא לידי פשרה בין בני הזוג וכן לידי שלום בית. במידה והניסיון לא יצלח, לרוב ייקבע מועד דיון נוסף ואף דיונים נוספים

במידה ובית הדין הרבני ימצא כי הוכחה עילת גירושין, הרי שאז יורה בית הדין הרבני על גירושין, כלומר – על סידור גט

כיצד פותחים תיק

בעת הגשת תביעת הגירושין, יוגש לבית הדין הרבני כתב תביעה. על מגיש התביעה לשאת בתשלום אגרה, ששיעורה עומד על 383 ₪. לאחר מכן יש למסור את כתב התביעה לגירושין, לצד השני. לאחר הגשת כתב התביעה ייקבע מועד לדיון, אשר יישלח לצדדים בדואר, לרבות למשרדו של עורך דין גירושין המייצג את כל אחד מהצדדים עדיף ורצוי בהסכמה.

הליך גירושין לא מחייב ניהול ארוך ומסורבל, בני זוג יכולים להתגרש בצורה קלה וקצרה, על ידי עריכת הסכם גירושין בהסכמה. הסכם זה יכול להתייחס למכלול נושאי הגירושין כפי שתיארנו בקצרה לעיל לרבות משמורת, הסדרי ראייה ומזונות הילדים הקטינים. במידה ובין בני הזוג יש הסכמה על הגירושין, עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני.

תביעה לאישור הסכם גירושין, מצריכה תשלום אגרה שעומד על סך 274 ₪. עם הגשת התביעה לאישור הסכם גירושין, בני הזוג יזומנו לדיון בפני בית הדין הרבני. בתביעות מוסכמות לגירושין, בית הדין לא נוהג להערים קשיים ובהיעדר נסיבות מיוחדות, הוא יורה על סידור גט. נעיר כי הסכם גירושין ובקשה לאישור הסכם גירושין קלים ונוחים בהרבה, מאשר תביעת גירושין המתנהלת ומתבררת לגופה.