מהו צו הרחקה

​צו הרחקה הוא למעשה צו הניתן על ידי בית המשפט או על ידי קצין משטרה, המורה לאדם א' לא להתקרב או ליצור קשר עם אדם ב'. ככלל, צו הרחקה הוא צו זמני והוא ניתן בבחינת סעד זמני, שנועד בעיקר כדי "להרגיע את הרוחות" בין הצדדים הניצים. כמו כן, צו הרחקה הוא בדרך כלל צו אשר עשוי לכלול מספר איסורים, כמו לדוגמא – איסור להתקרב לפלוני, איסור ליצור עמו קשר ישיר או עקיף וכן לעיתים לאסור על פלוני לאחוז בנשק, במידה וזה מוחזק אצלו באופן חוקי. לסיכום נקודה זו – צו הרחקה הוא צו שיפוטי ותכליתו להגן על המבקש מפני אדם אחר או קבוצה של אנשים המטריד\ים אותו.

מהם החוקים העוסקים בצווי הרחקה

האפשרות לעתור לקבלת צו הרחקה, מוסדרת בעיקר בשני חוקים וגם נתונה כחלק מסמכותו של קצין משטרה ונסביר על כך בהמשך. באשר לחוקים הרלוונטיים, מדובר בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). חוק זה עוסק בצווי הרחקה, הנוגעים לאלימות או סכסוכים בין בני משפחה.. חוק זה גם עוסק בתנאים לקבלת צו הרחקה מכוחו, הגבלות שניתן להטיל מכוחו וכן בסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום בעניינו.

החוק השני הרלוונטי לתחום צווי ההרחקה הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה מתייחס לאפשרות להוציא צווי הרחקה נגד אנשים זרים ומכאן הניגוד והשוני של החוק למניעת הטרדה מאיימת, לבין חוק למניעת אלימות במשפחה. החוק למניעת הטרדה מאיימת גם הוא קובע את התנאים לקבלת צו הרחקה מכוחו וכן את העילות לקבלתו. כמו כן, החוק למניעת הטרדה מאיימת עוסק בהענקת סמכויות לבית משפט השלום.

החוק למניעת הטרדה מאיימת

החוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר לכל אדם לעתור להוצאת צו הרחקה כלפי אדם אחר, אשר מטריד אותו. לשאלה מהי הטרדה, התשובה קבועה בחוק ובהתאם לנסיבות העניין. זאת ועוד, החוק למניעת הטרדה מאיימת חוקק לתכלית אחת: להגן על כל אזרח ישראלי מפגיעה בשגרה ואיכות החיים וכן כדי להגן על גופו וכבודו של כל אזרח. זוהי מטרת החוק למניעת הטרדה מאיימת, כפי שגם מוזכר בסעיף הראשון לחוק זה – "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". ללמדנו, שאדם אשר מוטרד, או סובל מאיומים או חושש לפגיעה בגופו או בפרטיותו, רשאי לעתור בפני בית המשפט, בבקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת. במילים אחרות – צו למניעת הטרדה מאיימת הוא בעצם המינוח החוקי למונח המוכר יותר – צו הרחקה.

מהי הטרדה מאיימת, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת?

סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת מגדיר מהי "הטרדה מאיימת". כך קובע סעיף 2 – "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". כלומר, הטרדה מאיימת היא כל הטרדה הפוגעת במרקם החיים ובפרטיותו של אדם אחר. בנוסף, בהמשך סעיף 2, קיימת קביעה הכוללת רשימה של מקרים והתנהגויות, שכל אחת מהן מעידה לכאורה על קיומה של הטרדה מאיימת. למשל, בילוש או מארב אחר אדם וכתוצאה מכך, פגיעה בפרטיות, יכולה להיות מוכרת בתור הטרדה מאיימת. איומים כלפי אדם אחר, יכולים להיות מוכרים בתור הטרדה מאיימת. יצירת קשר שלא כדין, תוך הפרעה והטרדה, יכולה להיות מוכרת בתור הטרדה מאיימת. פגיעה ברכוש של אדם אחר, או פגיעה בשמו הטוב של אדם מסוים, יכולים ביחד ולחוד להעיד על קיומה של הטרדה מאיימת.

כיצד ניתן לקבל צו הרחקה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת?

לפני שנשיב לשאלה, נעיר כי בקשה למתן צו הרחקה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, יכול לא רק המוטרד להגיש לבית המשפט, אלא גם היועץ המשפטי לממשלה או אדם מטעם האדם המוטרד. זאת ועוד, כדי לקבל צו הרחקה מבית המשפט, בהתאם לחוק האמור, יש להוכיח מספר רכיבים. ראשית, יש להוכיח כי אכן אדם מסוים, שאליו אמור להיות מופנה הצו, פעל בדרך שיש בה הטרדה מאיימת. כלומר – איים עליו, איים על פגיעה ברכושו או בשמו הטוב, בלש אחריו, או לחלופין פגע בפרטיותו או איים לפגוע בפרטיותו. שנית, כדי שבית המשפט יוציא צו למניעת הטרדה מאיימת, לא די בהעלאת טענה כללית, אלא שעל מבקש הצו להוכיח בראיות, ברמה סבירה, כי אכן ננקטה כנגדו הטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק. בין היתר, רצוי להיעזר בהקלטות, בצילומים, בתדפיסים של מסרונים, דוא"ל ועוד. במידה ובית המשפט נוכח כי אכן ננקטה הטרדה מאיימת נגד אדם אחר, אזי בית המשפט יכול להורות על מתן צו.

מה כולל צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת יכול לכלול הוראות המגבילות את המטריד להתקרב למוטרד, ליצור עמו קשר ועוד הוראות רבות. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על המטריד להפקיד ערובה בקופת בית המשפט, כדי להבטיח את ביצועו של הצו. נעיר גם כי הפרה של צו שיפוטי, לרבות צו למניעת הטרדה מאיימת, מהווה עבירה פלילית נפרדת. נסביר על כך בהרחבה בהמשך.

מהו תוקפו הזמני של צו למניעת הטרדה מאיימת?

סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי צו הרחקה, בהתאם לחוק כאמור, יוגבל לתקופה של חצי שנה. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לחזור בשלב מאוחר יותר ולהאריך את צו לתקופה של חצי שנה נוספת. כלומר, ככלל, צו הרחקה לא יעלה על תקופה כוללת של שנה אחת. עם זאת, רק במקרים חריגים מאוד, בית המשפט יכול לשוב ולהאריך את הצו שוב, לתקופה כוללת של שנתיים, אך כאמור סמכות זו נשמרת רק למקרים חריגים ועל בית המשפט לנמק את החלטתו במקרים כאלו.

איך מגישים בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

סדרי הדין לצורך הגשת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, קבועים בסעיף 7 לחוק זה. ככלל, מי שמבקש צו הרחקה בהתאם לחוק, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט ויצרף אליה תצהיר מאומת. לאחר מכן, בית המשפט יוכל להורות על מתן צו במעמד צד אחד, או להורות על מועד דיון שבו יתייצבו שני הצדדים ובאי כוחם, במידה והם מיוצגים על ידי עורך דין. במעמד הדיון, ישמע בית המשפט את הטענות של הצדדים ולאחר מכן ייקבע האם יש מקום לתת צו. במידה וניתן צו, אזי יורה בית המשפט על התנאים הנלווים לו. לעומת זאת, במידה ובית המשפט דחה את הבקשה ואף מצא כי לא היה מקום להגישה, אזי רשאי הוא להטיל תשלום הוצאות על מבקש הצו. נרחיב על כך בהמשך.

החוק למניעת אלימות במשפחה

אלימות ואיומים בקרב בני משפחה, במיוחד כאשר אלו מופנים לנשים וילדים, הן תופעות פסולות. כדי להילחם בתופעה הזו, חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה. כך יפים הדברים שנכתבו בהצעת החוק בזמנו – "הצעת החוק המצורפת בזאת נועדה להקל על מצוקתם של נשים וילדים הנמקים תחת ידו הקשה של בן משפחה אלים. ההצעה, שוועדת קרפ אימצה את עקרונותיה, נועדה לאפשר לבית המשפט להרחיק בן משפחה אלים מבני משפחתו הסובלים מהתנהגותו האלימה, הן בבית המשפחה והן במקומות העבודה והלימודים בהם שוהים בני המשפחה". (הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232).

החוק למניעת אלימות במשפחה, מקנה לבן משפחה את הזכות לעתור להוצאת צו הרחקה כלפי בן משפחה אחר. אם החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד כדי לאפשר הרחקה של אדם זר יחסית, הרי שהחוק למניעת הטרדה במשפחה מתייחס לבני משפחה. בן משפחה לצורך תחולת החוק הזה, מוגדר בחוק למניעת אלימות במשפחה בתור – "בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית" וכן "מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור". כלומר, במידה וההטרדה נעשית בין בני משפחה, אזי ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או בית משפט השלום, לשם הוצאת צו הרחקה. נדגיש כי צו הרחקה מוגדר בחוק למניעת אלימות במשפחה בתור – "צו הגנה". זו הלשון המשפטית הרלוונטית במקרים אלו.

מתי בית המשפט יורה על מתן צו הגנה?

בהתאם לסעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, לא רק האדם המוטרד, אלא גם היועץ המשפטי לממשלה או קרוב אחר של האדם המוטרד, יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו הגנה. כדי לקבל צו הגנה, יש להוכיח מספר תנאים חלופיים, כדלקמן – על הסובל מהטרדה להוכיח כי בסמוך להגשת הבקשה, סבל מאלימות על ידי האדם שאליו מופנה הצו, לרבות – סבל מאלימות מינית או כליאת שווא. לחלופין, צו הגנה יכול להינתן במקרה שבו התנהגות תכופה של האדם שאליו מופנה הצו, מעניקה חשש סביר שמא יפגע בעתיד בגופו של מבקש הצו. כמו כן, צו הגנה גם עשוי להינתן במקרים שבהם קיימות ראיות של סבל מאלימות נפשית והתעללות רגשית מתמשכת, באופן המונע ממבקש הצו קיום סביר ופוגע בשגרת חייו.

אילו תנאים כולל צו הגנה?

בדומה לצו למניעת הטרדה מאיימת, במידה ובית המשפט הורה על מתן צו הגנה, אזי הוא יכול להורות בצו כי המטריד לא יפנה במישרין ובעקיפין למבקש הצו, יחדל מלהטריד או ליצור עמו קשר ועוד. כמו כן, בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, לבית המשפט יש סמכות להורות לאדם שאליו מופנה הצו, לעבור טיפול מסוים, לרבות טיפול בכעסים ואלימות, לצורך יישום הצו. כמו כן, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת, לבית המשפט יש סמכות להורות לאדם אשר הוגשה נגדו בקשה למתן צו הגנה, להפקיד את נשקו עד להודעה אחרת. מדובר בסמכות דרסטית של בית המשפט, אך לצערנו המציאות שבה נשים וילדים מותקפים בנשק חם על ידי בני משפחה, לרבות הבעל, מחייבת לעיתים הפעלה של אמצעים דרסטיים. בשולי הדברים נעיר, כי לבית המשפט יש גם סמכות להורות על הפקדת דמי ערובה, לטובת אדם שניתן נגדו צו הגנה.

כמה זמן צו הגנה יהיה בתוקף?

בדומה לצו למניעת הטרדה מאיימת, צו הגנה יהיה בתוקף במשך תקופה של חצי שנה ולאחר מכן יכול בית המשפט להאריך את הצו לשנה בסך הכל. עם זאת, בכפוף לקיומן של נסיבות חריגות ובהתחשב בכך שבית המשפט צריך לנמק את החלטתו, יכול בית המשפט להאריך צו הגנה גם לתקופה של שנתיים בסך הכל.

האם ניתן לחייב בהוצאות, אם מוגשת בקשת סרק להוצאת צו הרחקה

התשובה חיובית. גם בחוק למניעת הטרדה מאיימת וגם בחוק למניעת אלימות במשפחה, מוקנית לבית המשפט הסמכות להטיל הוצאות משפט כבדות, לרבות הוצאות לטובת אוצר המדינה, במקרים שבהם אדם מגיש בקשת סרק להוצאת צו הרחקה. אין ספק, שלא אחת אנשים עושים שימוש לרעה בבקשות למתן צו הרחקה. בקשות אלו לעיתים מוגשות גם כדי לפגוע ולהתיש צד אחר, שלא לצורך ושלא כדין. לכן, לבית המשפט יש סמכות לנקוט ביד קשה כלפי מבקשים, הפועלים שלא בתום לב וללא עילה אמתית.

האם ניתן לערער על החלטה בעניין מתן או אי מתן צו הרחקה

התשובה חיובית. החלטה של בית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת בקשה למתן צו הרחקה, בין אם מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ובין אם מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, נתונה לערעור לבית המשפט המחוזי. מעבר לבית המשפט המחוזי, ניתן גם לערער ברשות – לבית המשפט העליון.

צו הרחקה על ידי קצין משטרה – אפשרי?

גם לקצין משטרה יש סמכות להורות על מתן צו הרחקה, במסגרת תנאי מעצר. כך קבוע בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). חוק המעצרים מאפשר לקצין משטרה, במסגרת הליכי חקירה ומעצר, לשחרר חשוד לביתו אך להטיל עליו הגבלות, כמו לדוגמא – להפקיד ערובה, להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ וכן להטיל עליו חיוב לעדכן את המשטרה בעת שינוי כתובת וכן לחייב חשוד – במסגרת הגבלות מעצר – להתייצב בזמנים מסוימים בתחנת המשטרה ואף להפקיד את נשקו.

לפי סעיף 42 לחוק המעצרים, קצין משטרה רשאי גם להורות על הרחקה של חשוד ממקום מסוים, לרבות שכונה או עיר מסוימת. בנוסף, קצין משטרה מוסמך להוציא צו הרחקה נגד חשוד, במסגרת ההגבלות של הליך מעצר וכן לאסור על החשוד ליצור קשר עם אנשים מסוימים במשך כל מהלך החקירה. במילים אחרות, צו הרחקה יכול להיות מוצא לא רק מכוח החוקים המוזכרים, אלא גם מכוח חוק המעצרים, על ידי קצין משטרה. נעיר כי במידה וקצין משטרה הורה על הטלת צו הרחקה במסגרת הליך מעצר, אזי ניתן לערער על החלטתו בפני בית המשפט.

לא רק לקצין משטרה יש סמכות להטיל צו הרחקה במסגרת הליך מעצר, אלא גם לבית המשפט של מעצרים. כאמור, במסגרת הליכי מעצר, גם בית המשפט מוסמך להאריך מעצר של חשוד, אך במקביל, או בשלב מאוחר יותר, להורות על שחרור של חשוד תחת מספר הגבלות. בין ההגבלות שבית המשפט רשאי להטיל על חשוד: אי יצירת קשר עם גורמים מסוימים, בין אם הם עדים ובין אם הם מתלוננים. זהו צו הרחקה שניתן שלא במסגרת החוקים שהזכרנו לעיל, אלא במסגרת הליכי מעצר. כלומר, כאשר קצין משטרה או בית המשפט מורים על צו הרחקה במסגרת מעצר, התכלית של הצו היא שמירה על ביטחון של עדים או מתלוננים, אך גם כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה או משפט.

מה הדין במקרה של הפרת צו הרחקה?

אדם אשר מפר צו הרחקה, בין אם מדובר בצו הרחקה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, מבצע עבירה פלילית, בהתאם לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. חוק זה קובע בסעיף 287 כי אדם המפר צו שיפוטי שניתן כחוק, עובר עבירה בת שנתיים מאסר ובמקרה שמדובר בצו שיפוטי שנועד לשמור על חייו או גופו או שלומו של אדם אחר, הרי שהעבירה חמורה יותר והעונש בגינה עומד על 4 שנות מאסר. אדם אשר מפר צו שיפוטי במסגרת הליך מעצר או צו של קצין משטרה, חשוף לכך שהוא ייעצר ויובא להמשך מעצר מאחורי סורג ובריח. גם הפרה של צו הרחקה במסגרת הליך מעצר, היא עבירה פלילית, בהתאם לסעיף המוזכר לעיל, שעניינו הפרה של צו שיפוטי.