ידועים בציבור

עפ"י ההגדרה, ידועים בציבור הינם איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, החוק לא הגדיר מהי התקופה בה בני הזוג צריכים להתגורר ביחד או לקיים משק בית משותף כדי שיוכרזו ידועים בציבור. מבחינת הזמן כהגדרתו לעניין "ידועים בציבור", הפסיקה מספקת שלל תוצאות ואין הגדרה חד משמעית.

חשוב לציין, כי לא כל זוג הבוחר לחיות חיים משותפים כגון זוג חברים צעירים המשכירים דירה במשותף, נקראים ידועים בציבור! 

הפסיקה קבעה שני מבחנים שהעומדים בהם יחשבו כ"ידועים בציבור": הראשון- ניהול משק בית משותף על כל המשתמע- ניהול כספים , חשבונות,  וחיי משפחה (מגורים ולינה משותפת; בילויים משותפים- מסעדות, נסיעות לחו"ל, ארוחות משפחתיות וכיוצ"ב); והשני –  ידיעת הציבור, קרי, שהציבור יידע כי מדובר בבני זוג לגל דבר ועניין.

כיצד מגדירים ידועים בציבור

ההבדל בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים, הוא עצם הרישום הפורמאלי – עריכת טקס נישואין ורישומו ברבנות, ובעקבות כך, ההכרה הפורמאלית ע"י המדינה בתוקף הנישואין. ידועים בציבור הם בני זוג לכל דבר ועניין והם זכאים כמעט לכל הזכויות המוענקות לזוגות נשואים. ישנם תחליפי נישואים אזרחיים. כגון נישואים קונסולריים, נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ובמקרים מסוימים אף נישואים פרטיים". 

עם זאת, לפעמים יש קושי להגדיר ידועים בציבור ובמקרים רבים הדבר מצדיק מאבק משפטי עיקש.  גם היום ניתן לומר שההכרה במוסד הידועים בציבור טרם הסתיימה. מפעם לפעם ניתנים פסקי דין העוסקים בזכויות ידועים בציבור, כאשר אותם פסקי דין כלל לא היו נפסקים אם היה מדובר בזוגות נשואים.

כדי להגדיר ידועים בציבור, יש לערוך מספר מבחני משנה כגון:

  • כיצד מגדירים בני הזוג עצמם את מערכת היחסים שלהם: אחד המבחנים המהותיים ביותר כדי לבחון האם בני זוג הם אכן ידועים בציבור, הוא מבחן המשלב שכל ישר והבנת המציאות. במסגרת אותו מבחן, יש לבחון כיצד בני הזוג רואים בעצמם את מערכת היחסים הזוגית שלהם, האם הם רואים את מערכת היחסים כמחייבת?  איך מתנהלים בני הזוג בשגרה היומיומית?  האם בני הזוג חיים יחדיו בדירת מגורים משותפת? מקיימים יחדיו משק בית משותף ועוד.  מדוע המבחן הסובייקטיבי חשוב? לעיתים בני זוג יכולים לחיות יחדיו במשך שנים, אך לא לראות במערכת היחסים שלהם כמחייבת לצמיתות. לעיתים אנשים חיים יחדיו שנים רק מטעמי נוחות ולא כדי לקשור את גורלם איש עם רעהו. לכן המבחן הסובייקטיבי, מאוד משמעותי ומסייע, למרות שהוא פשוט למדי.
  • האם בני הזוג מקיימים  משק בית משותף?  זהו לא מבחן מכריע,  אך זהו מבחן המלמד רבות על תפיסת בני הזוג את מערכת היחסים שלהם. במידה והזוג חיים יחדיו בדירה שרכשו יחדיו ומגדלים ילדים משותפים יחדיו – אפשר להסיק בקלות כי מדובר בידועים בציבור, אשר אינה שונה מכל זוג נשוי. לכן, מבחן משק הבית המשותף, שהוא עובדתי בעיקרו, הוא מבחן חשוב מאוד.
  • תקופת הזוגיות: אינו מהווה בהכרח מבחן מכריע בנוגע להכרה בבני זוג כידועים בציבור. יתכן שיהיו בני זוג ידועים בציבור שמקיימים זוגיות במשך תקופה קצרה, אשר יוכרו בתור ידועים בציבור. לעומת זאת, יתכן שיהיו בני זוג המקיימים זוגיות תקופה ארוכה, שלא יוכרו בתור ידועים בציבור. עם זאת, משך הזוגיות מלמד על מסגרת היחסים בין בני הזוג. 
  • ,מבחן ההכרה" – כיצד הציבור ו/או משפחתם רואה את מערכת היחסים של בני הזוג.  למבחן זה יש השפעה רבה על ההכרעה האם בני הזוג הם ידועים בציבור. לדוגמא: היו מקרים שבהם בני זוג קיימו מערכת יחסים במשך תקופה ארוכה, אך חבריהם ומשפחותיהם של שני בני הזוג כלל לא הכירו את בן או בת הזוג האחר. ברור כי במקרים כאלו, מדובר באינדיקציה לכך שמדובר בבני זוג שאינם בהכרח ידועים בציבור אשר קשרו את גורלם איש עם רעותו.

מנגד, בני זוג אשר "מפרסמים" את הקשר ומרבים לשתף את הקרובים בקשר הזוגי, וזאת בנוסף לניהול משק הבית המשותף, אזי קל יותר להוכיח ולהכיר בבני זוג כאלו, בתור ידועים בציבור.

חשוב לציין כי מבחן הזוגיות הינו מכלול של המבחנים לעיל ולא ניתן להסתמך על מבחן אחד או שניים בלבד. 

מדוע בוחרים זוגות לחיות כ"ידועים בציבור"

  • הגבלה ואיסור דתיים – כהן וגרושה; אסורה על בעלה ובועלה; אנשים שיהדותם מוטלת בספק; עגונה ועוד כהנה וכהנה

  • חוסר חשיבות שמייחסים בני הזוג לדת – זוגות שאינם מייחסים חשיבות לטקס הנישואין הדתי פורמאלי

  • חסרי דת – כל מי שאינו יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן לעדה נוצרית מוכרת נחשב לחסר דת ואינו יכול להינשא נישואים דתיים, לפחות לא בישראל

  • נימוקים כלכליים – חשש מאיבוד זכויות מסוימות בעקבות הנישואין (פנסיה, תגמולים, חישובי מס וכיוצ"ב)

האם יש פרק זמן מינימאלי לפני שנחשבים לידועים בציבור?

בהתקיים התנאים של משק בית משותף וחיי משפחה יחשבו שניים לידועים בציבור
בפס"ד אמיר נגד זגר, הוכרה אישה כידועה בציבור של מנוח וכזכאית לרשת אותו עם ילדיו, לאחר שחיה עימו בצוותא כשלושה חודשים בלבד לפני פטירתו
על פס"ד זה נשמעה ביקורת רבה, שכן רבים סבורים שמן הראוי שיהא פרק זמן מינימאלי ארוך יותר בטרם יעמדו בני זוג בהגדרת ידועים בציבור

האם זוגות חד מיניים נחשבים לידועים בציבור?

אוכלוסיות של חד-מיניים אינם יכולים להינשא בארץ (מספר מדינות בעולם כן מכירות בנישואין שכאלו)
משכך, הפתרון לזוגות כאלו עשוי להימצא במסגרת יחסים של ידועים בציבור, כך שיוקנו להם זכויות וחובות אחד כלפי השני שלא במסגרת הנישואין
ואכן, קיימת נטייה של ביהמ"ש להכיר בזכויות ידועים בציבור חד מיניים לצורך זכויות הנובעות מדיני עבודה (פיצויי פיטורים, גימלאות וכיוצ"ב).

מהם מזונות משקמים?

מאחר וידועים בציבור אינם נשואים, ובניגוד לאישה נשואה, שביכולתה להבטיח את עתידה הכלכלי בעת גירושין באמצעות חלוקת רכוש הוגנת ותשלום מזונות, הידועה בציבור יכולה למצוא את עצמה ללא כל אפשרות קיום ולעיתים אף ללא קורת גג לראשה.
בשל הבעייתיות, רצוי כי בני הזוג יסדירו בהסכם את נושא מזונות אישה מראש למקרה של פרידה.

מאחר והחובה לשאת בתשלומי מזונות נקבעת לפי הוראת הדין האישי, לידועה בציבור, שאינה נשואה עפ"י הדין העברי לאיש, אין זכות תביעה למזונות, משכך, נקבע בשורה של פסקי דין בביהמ"ש העליון, כי אם האישה אינה זכאית למזונות מכוח הדין האישי, יש לפסוק לה "מזונות אזרחיים" מתוקף מערכת היחסים המחייבת שהתקיימה בין בני הזוג. בכל מקרה, לא ייפסקו מזונות משקמים לכל ימי חייה של הידועה בציבור, כי אם לתקופה קצובה, שאותה יקבע ביהמ"ש. 

מהן זכויות הידועה בציבור ברכוש המשותף?

על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף ולא חוק יחסי ממון (החל רק על זוגות נשואים). בניגוד לבני זוג נשואים, לגבי ידועים בציבור תידרש הוכחה במידה גבוהה של כוונת שיתוף ברכוש לאורך כל החיים המשותפים.
בנוסף, זכאים ידועים בציבור לרשת האחד את השני כבני זוג ולקבל קצבת שארים לאחר שהזכאי הפנסיונר נפטר.

Scroll to Top