הסכם הגירושין

הסכם הגירושין כולל בתוכו את כל הפרמטרים הבאים:

• תביעה למזונות ילדים

 הכלל הוא שהאב חייב במזונות ילדיו באופן מוחלט. המזונות הינן תשלום חודשי שנועד להבטיח את הקיום הכלכלי ההולם של ילדי האב. חשוב להפריד ולהבחין בין מזונות מדין חובה למזונות מדין צדקה. הכלל הוא שאב חייב במזונות ילדיו מדין חובה באופן מוחלט וללא תלות בהכנסתו, עד גיל 6. לאחר מכן, מגיל 6 עד לגיל 15, חייב האב במזונות מדין חובה באשר להוצאות המתחייבות לגידול השוטף של הילדים אך כאן גובה תשלום דמי המזונות נבחן בהתאם ליכולתו. לאחר גיל 15, חייב האב במזונות מדין צדקה בלבד.

כאמור, את התביעה למזונות ילדים ניתן להגיש לבית הדין הרבני ו/או לבית המשפט לענייני משפחה שכן יש בסמכותו  לעסוק בתביעה למזונות מאחר והיא אינה תביעה לגירושין או לנישואין המצויה רק בסמכות בית הדין הרבני. בנוסף ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים עד להכרעה סופית באשר לגובהם

• תביעות למשמורת ילדים ולחלוקת זמני שהות

 כחלק מתהליך הגירושין, על בני הזוג להחליט מי מהם ישמש כהורה בעל המשמורת הבלעדית ,קרי, ההורה האחראי על הטיפול הקבוע והשוטף בילדים ובמקביל, ומי מההורים ייהנה בהתאמה מהסדרי שהות. הסדרי שהות הם ימים קבועים במהלך השבוע, שבהם ההורה הלא משמורן, זוכה לבלות עם ילדיו וכן לוקח את האחריות לטפל בילדיו באופן שוטף. עוד אפשרות היא לקיים משמורת משותפת שבמסגרתה שני ההורים נושאים באחריות השוטפת לגדל את ילדיהם.

ככלל, ענייני משמרות ילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה. אולם, ישנן שתי סיטואציות שבהן גם בית הדין הרבני יכול לעסוק בעניינים אלה. הראשונה  כאשר בני הזוג מסכימים  לנהל את ההליך בבית הדין הרבני,  והשנייה היא במקרה שבו מי שמגיש תביעת גירושין, כורך יחד עמה את תביעת משמורת הילדים.

• ​ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג

בדר"כ, במהלך חיי הנישואין, נצבר רכוש משותף, כגון דירת מגורים, עסק, רכבים, תכשיטים, חסכונות וכדומה.   חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע, כי בעת פרידה/פקיעת הנישואין ייערך בין בני הזוג הסדר  הסדר איזון משאבים- חלוקת רכוש שווה. עם זאת, חוק יחסי ממון קובע כי כל רכוש ייחשב בתור רכוש שהוא "בר איזון", למעט סוגי הרכוש הבאים – קצבת נכות, קצבת אלמנות, קצבת זקנה וכן רכוש שהתקבל במתנה אצל אחד מבני הזוג ורכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין

ככלל, ברירת המחדל היא כאמור חלוקת רכוש שווה, אך ישנם שני חריגים. החריג הראשון מוגדר בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון הקובע כי בית המשפט רשאי לסטות מהסדר איזון המשאבים, בהתחשב ביכולת ההשתכרות של בני הזוג ומסת הנכסים המצויה ברשותם. החריג השני מתייחס למקרה שבה בני הזוג ערכו הסכם ממון.  במידה וקיים הסכם ממון שאושר על ידי ערכאה שיפוטית (כמתחייב בחוק יחסי ממון), הוא זה שיגבר על הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון

• תביעות נוספות

תביעת כתובה- תביעה שבה עותרת האישה לפיצוי כספי מכוח הכתובה, תביעה לשלום בית – תביעה שבה אחד מבני הזוג מבקש להקפיא את הגירושין לשם ניסיון להציל את הנישואין, תביעה למזונות אישה – גם אישה לעיתים עשויה להיות זכאית למזונות ועוד

​הסכם גירושין לאחר נישואים אזרחיים במדינה זרה 

 זוגות ישראלים שבחרו להינשא במדינה זרה  ואז לחזור ארצה ולהירשם כנשואים במשרד הפנים נדרשים להבין שבעת שיחליטו להתגרש (במידה ומדובר בבני זוג בני אותה דת, הכשרים להינשא בארץ לפי הדין הדתי – אישי), יהיה עליהם לפנות לבית הדין הרבני, שהרי הכלל הוא כי נישואין וגירושין ייערכו על פי הדין הדתי – אישי. גם במקרים אלו ניתן לערוך הסכם גירושין

חשוב לדעת!

מאחר והסכם גירושין הוא הסכם חשוב , אישי, בעל הרבה פרטים ומאוד מורכב, עדיף ורצוי מאוד לערוך אותו אצל עורך דין  שמתמחה בתחום ואשר יוכל לחסוך לכם הוצאות כספיות מיותרות ובזבוז זמן ואנרגיה מיותרים